קנביס רפואי האתר לבעלי רישיון קנביס רפואי מאמרים קשורים
המפ (Hemp, או בעברית: קנבוס או קנביס תעשייתי) הוא אחד הצמחים בעלי ההיסטוריה העשירה והמרתקת ביותר. למעשה, עד כמה שידוע לנו כיום, מדובר באחד מהצמחים הראשונים שתורבתו על ידי האדם. כך לדוגמה נמצאו תגליות ארכאולוגיות באזור יפן המעידות כי נעשה שימוש בצמח לפני יותר מעשרת אלפים שנה למטרות שונות.
מה זה המפ?
ההמפ הוא השם שניתן למספר זנים של קנביס סטיביה, שהמשותף להם הוא שלא מגדלים אותם לצורך הפקת חומרים פסיכואקטיביים. זאת כיוון שזני ההמפ מאופיינים בריכוז נמוך עד אפסי של THC, החומר הפעיל והממסטל בקנביס. מטרת גידול הצמח היא למעשה ההבדל המרכזי בין צמח ההמפ לצמח הקנביס המוכר לנו: במקרה של הקנביס המפורסם, מטרת הגידול היא הפקת החומר הפסיכואקטיבי, ואילו במקרה של המפ מטרת הגידול היא הפקת חומרי גלם לתעשיות שונות, כמו תעשיית הטקסטיל.
ההבדלים בריכוזי החומר הפסיכואקטיבי הם הבסיס לכל שאר ההבדלים, הבאים לידי ביטוי בין השאר במעמד החוקי של הצמחים, בהיקפי הגידול שלהם וכיוצא בזה. אומנם ההגדרה משתנה מעת לעת, אך נכון להיום נהוג להגדיר את צמח ההמפ כקנביס שריכוז ה-THC שלו לא עולה על 0.3%. מצד שני, הצמח בהחלט יכול להכיל ריכוז משמעותי יותר של CBD.
מה הם השימושים של צמח ההמפ?
לאורך עשרת אלפים השנים האחרונות נעשה שימוש בהמפ למגוון עצום של מטרות, כשבראש ובראשונה שימש הצמח להפקה של סיבי בד חזקים ועמידים בצורה בלתי רגילה. מסיבי ההמפ יוצרו לאורך ההיסטוריה מפרשים של ספינות, שקי בד, חבלים, פריטי לבוש שונים והרשימה עוד ארוכה (אפילו המסמך שעליו נכתבה הצהרת העצמאות האמריקאית יוצר מסיבי המפ). לפי הערכות עד כה יוצרו ממרכיביו השונים של הצמח למעלה מ-25,000 מוצרים שונים.
בנוסף לשימושים התעשייתיים של המפ, ניתן להפיק ממנו גם חומרי בנייה, תכשיטים, מזון לבעלי חיים ודלק ביולוגי (Biofuel). בנוסף לכל אלה, מפיקים כיום מצמח ההמפ גם מוצרי מזון, ובעיקר זרעי המפ, הידועים כבעלי ערכים תזונתיים מרשימים במיוחד. בין השאר זרעי המפ קלופים מכילים כמות מרשימה של חלבון (31%) ושפע של חומצות שומן חיוניות, בדגש על חומצות שומן רב בלתי רוויות (אומגה 3 ואומגה 6).
הסגולות הבריאותיות של שמן זרעי המפ ושמן המפ
מעבר לכך שאת זרעי ההמפ ניתן לאכול כפי שהם (או טחונים לאבקה), ישנם כיום גם מספר יצרנים המפיקים שמן מזרעי הצמח. וודאי לא יפתיע אתכם לגלות כי שמן זרעי המפ ידוע בשל סגולותיו הרפואיות הרבות.
הסגולות התרפויטיות של שמן זרעי המפ נחקרות באופן אינטנסיבי בשנים האחרונות. למשל במחקר שנערך ב-2018 נמצא כי תמציות של חומרים הנמצאים בשפע בזרעי הצמח, הצליחו להגן על מוחות של עכברים מפני מחלות, ובמחקר סקירה שפורסם ב-2014 צוין כי שמן זרעי המפ יכול לסייע לטיפול במגוון רחב של מחלות עור כמו אקזמה, סבוריאה דרמטיטיס, פסוריאזיס, אקנה, רוזציאה ועוד.
בניגוד לשמן זרעי המפ המופק מזרעי הצמח בלבד, השמן שמופק מכל חלקי הצמח (Full-spectrum hemp oil), מכיל ריכוז יחסית גבוה של CBD. לפיכך מיוחסות לו סגולות בריאותיות מגוונות יותר, בהן שיכוך כאבים, הפגת מתחים נפשיים ואפילו הקלה בהתכווצויות שרירים.
ושאלת השאלות: האם ההמפ חוקי בישראל?
התשובה לשאלת החוקיות של ההמפ, מורכבת מאוד. באופן עקרוני, בפקודת הסמים מצוין כי כל חלקי צמח הקנביס אסורים להחזקה, מסחר, ייצור או מיצוי, ובתוך ההוראה הזו נכלל גם צמח ההמפ על חלקיו. עם זאת, החוקים התגמשו מעט ב-2001 מטס פרסום ההוראה של משרד הבריאות המתייחסת ספציפית לשמן זרעי המפ.
ההוראה מתירה להשתמש בשמן זרעי המפ כל עוד הוא מכיל פחות מ-10 PPM של THC. צריכת הזרעים עצמם לעומת זאת, אינה חוקית כלל וכלל כיוון שמדובר באחד מחלקי הצמח. למעשה כיום פקודת הסמים עדיין מתייחסת לזרעי ההמפ ומוצריהם כאל סם לא חוקי, גם במקרים שבהם לא ניתן למצוא בהם כל זכר ל-THC או CBD. ב-2017 משרד החקלאות אף דאג להסיר מהמדפים בישראל מזון לתוכים שהכיל כמות קטנה של זרעי המפ.
לפיכך עד שזרעי הצמח יהפכו שוב לחוקיים, נצטרך להסתפק בשמני המפ המופקים בחו"ל, שעלותם מן הסתם, גבוהה מאוד.
קצת אופטימיות לסיום…
בקיץ 2017 התבשרנו על פיילוט גידול המפ כחול-לבן, שבמסגרתו יוקמו שלושה שדות גידול המפ במקומות שונים בארץ (בצפון, במרכז ובדרום). מטרת הפעילות היא לבדוק היכן ניתן יהיה לייצר את התפוקה המרשימה ביותר של הצמח. הסיבה לכך היא שההבנה כי מדובר בחומר גלם שעשוי להניב מיליונים הפכה לקונצנזוס. בארצות הברית למשל, החל מ-2018 גידול המפ שוב נעשה חוקי אחרי קרוב למאה שנים שבמהלכן הגידול נאסר בחוק.
הצמחים הראשונים נשתלו בישראל באביב 2018, ולמרבה הצער במאי 2019 התבשרנו כי הפרויקט עדיין לא הניב תוצאות משביעות רצון: אחד מהזנים שנשתלו הכיל ריכוז גבוה מדי של THC (למעלה מ-0.3%) ואילו הזן השני לא הניב מספיק יבול. החוקרים והמגדלים הלוקחים חלק בפרויקט דיווחו כי הוסקו מסקנות רבות וכי המחקר ממשיך כסדרו. כעת נותר לנו רק לחכות ל-2021, השנה שבה יפורסמו מסקנות החוקרים בתום המחקר.
בהקשר זה נציין כי בין 1943-1942 גידלו בקיבוץ דפנה שבגליל העליון שדות קנבוס לתפארת ובאופן חוקי לחלוטין. בתום עונת גידול אחת בלבד הורה השלטון הבריטי על הפסקת הגידול, מחשש שהיבול ישמש להפקת סמים. נקווה שההיסטוריה לא תחזור על עצמה…
